ום 1

מלאי ציפייה, ובלי לדעת בדיוק מה מחכה לנו בימים הקרובים, יצאנו יחד לדרך אל שדה התעופה. כבר בדרך לשם הייתה אווירה שמחה, ואפשר היה להרגיש אצל כל אחד ואחת את המתח וההתרגשות. זו הייתה אותה תחושה מיוחדת שמרגישים רק רגע לפני נסיעה, תערובת של סקרנות, שמחה וציפייה.

כאשר הגענו לשדה התעופה, פגשנו סוף סוף את שאר חברי הקבוצה. מיד היה אפשר להרגיש את האנרגיה החיובית. בכל מקום ראו פנים מחייכות, שמעו שיחות על השבוע שעומד לפנינו, והבחינו עד כמה כולם מצפים לחוויה המשותפת.

כאשר החלה העלייה למטוס, הבנו סופית: עכשיו זה באמת מתחיל. הרגע הזה הרגיש כמו הפתיחה הרשמית של ההרפתקה שלנו. אף על פי שהיה עדיין מוקדם בבוקר, האווירה הייתה מלאת חיים להפליא. אפשר היה לחוש את ההתרגשות בכל המטוס.

למרות תקרית קטנה לפני ההמראה, שלצערנו גרמה לעיכוב, מצב הרוח שלנו נשאר חיובי לאורך כל הדרך. אף אחד לא נתן למה שקרה לקלקל את האווירה. במקום זאת, ניסינו להפיק את המיטב מן המצב ולהביט באופטימיות לעבר השבוע הקרוב.

במהלך הטיסה ניסו אחדים לישון, אך ההתרגשות הייתה פשוט גדולה מדי. למרות השעה המוקדמת, כמעט לא נמצא מי שהיה באמת עייף, משום שהמחשבות כבר עסקו בימים הבאים ובכל הפעילויות המתוכננות. במהלך החניית הביניים בוורשה נאלצנו, למרבה הצער, להבין שלא נספיק להגיע בזמן לטיסת ההמשך שלנו. כמובן, ברגע הראשון זה היה מתסכל. אך בזכות המעורבות של מר טריר קיבלנו מחברת התעופה שוברים לאוכל ולשתייה. המחווה הקטנה הזאת שיפרה מיד את מצב הרוח, וניצלנו את הזמן הנוסף כדי לצחוק יחד ולהמשיך לשוחח.

זמן קצר לאחר מכן המשכנו לקרקוב. עם כל דקה שעברה גברה ההתרגשות מכך שסוף סוף נגיע. בקרקוב קיבל את פנינו בחום פאבל. כבר מהרגע הראשון הוא העניק לנו תחושת ביטחון וסדר. לאורך כל המסע הוא דאג לכל דבר באופן אמין, וגרם לנו להרגיש תמיד בידיים טובות.

לאחר נסיעה קצרה ברכבת הגענו לבסוף לאכסנייה שלנו. היא הותירה עלינו מיד רושם חיובי. החדרים היו נקיים ומסודרים, ושמחנו במיוחד על כך שכל האכסנייה עמדה לרשותנו בלבד. כך נוצרה מיד אווירה נעימה ורגועה.

כמה מחברי הקבוצה, למרות היום הארוך, עוד היו מלאי אנרגיה עד כדי כך שיצאו מיד לריצה. זה הראה עד כמה כולם היו מלאי מוטיבציה ונכונות לפעול.

מאוחר יותר באותו ערב הגיעו גם הישראלים לאכסנייה. קיבלנו את פניהם בחום, היו חיבוקים, צחוק וכמעט תחושת חגיגה. מצב הרוח הטוב הורגש בבירור בשני הצדדים, ומיד היה אפשר לראות שהאווירה בינינו טובה.

אף על פי שרצינו בתחילה לתת להם מעט זמן להגיע ולהתארגן, הם ניגשו אלינו מיד ורצו לעשות משהו יחד. מאחר שזה היה הערב הראשון שלנו, הזמנו פיצה ואכלנו יחד בלובי. ישבנו שם זמן רב, דיברנו, צחקנו ופשוט נהנינו מן הרגע.

במבט לאחור, היום הראשון היה הצלחה מלאה, יום שהתאפיין בציפייה, לכידות ואנרגיה חיובית. זו הייתה התחלה מוצלחת לשבוע שעתיד היה להביא לנו עוד חוויות מיוחדות רבות.